כתבה זו נכתבה בהשראה וכתקציר של כתבה מאת פיטר וילסון, אקונומיסט.
"תבני לי בבקשה תפריט"
"כמה קלוריות אני צריך ליום?"
אלו שאלות נפוצות כשמגיעים לפגישה עם דיאטנית, שאלות המבוססות על כך שהגוף שלנו סופר קלוריות, שכל הקלוריות הן אותו דבר וכדי לרדת במשקל כדאי לאכול פחות קלוריות ולהוציא יותר קלוריות.
כך לימדו אותנו בפקולטה לחקלאות בתואר הראשון, אם נפחית כ-500 קק"ל ליום מפחות אוכל ויותר ספורט, נוכל להגיע לגירעון שבועי של 3500 קק"ל וזה יגרום להורדה של 0.5 ק"ג בשבוע.
האם זה עובד? ממש לא!!!
הבעייה אינה בכם, הבעייה היא בשיטה.
השיטה שגורמת לתסכול, רגשי אשמה, תחושת כישלון, ייסורי מצפון, בושה ועוד….
היכן הבעייה?
1.הקלוריה ככלי מדידה, אינה נמצאת במחלוקת, אבל המדידה של כמות הקלוריות המדוייקת במזון, היא הרבה יותר מורכבת.
עיבוד הקלוריות משתנה על פי השעה וכל גוף מעבד קלוריות באופן שונה.
היה זה כימאי אמריקאי מתחום החקלאות, וילבור אטווטר, שביסס את הרעיון שאפשר להשתמש בקלוריה כדי למדוד את האנרגיה שאוכל מכיל, וגם את האנרגיה שהגוף מוציא על פעילות שרירים, תיקון רקמות והזזת איברים. אטווטר אמר ש"מזון לגוף הוא מה שדלק לשריפה".
2.שני מוצרים בעלי ערך קלורי זהה יכולים לייצר תגובה הורמונלית שונה לחלוטין בגוף.
אפשר לאכול 1500 קק"ל המבוססות על ירקות, בשר, אבוקדו, טחינה, פירות וגבינה ואפשר לאכול 1500 קק"ל המבוססות על לחם, פסטה, גלידה ושתייה מתוקה והגוף יתרגם את הארוחה הזאת שונה לחלוטין.
אטווטר שינה את האופן בו הציבור חשב על מזון, עם אמונתו הפשוטה כי "קלוריה היא קלוריה". הוא ייעץ לעניים לא לאכול יותר מידי ירקות עליים ירוקים משום שאינם מכילים מספיק אנרגיה. לפי החישוב שלו, אין זה משנה אם קלוריות מגיעות משוקולד או מתרד. אם נכנסה לגוף יותר אנרגיה מכפי שיצאה, הגוף ישמור אותה בצורה של שומן, והמשקל יעלה.
ב-1918 פורסם בארה"ב הספר הראשון של ד"ר לולו האנט פיטרס, שהתבסס על הרעיון שדיאטה בריאה דורשת רק הוספה או הפחתה של קלוריות.
" אתם יכולים לאכול מה שתרצו – סוכריה, פאי, עוגה, בשר, שמן , חמאה, שמנת, אבל ספרו את הקלוריות!".
בסוף שנות ה-60 השמנת יתר קיצונית נהפכה לבעייה בריאותית מדאיגה, אנשים נהיו יותר יושבנים, אכלו מזון יותר מעובד והרבה סוכר. ככל שעלה מספר האנשים שהיו צריכים לרזות, השינויים בדיאטה משכו יותר תשומת לב.
כך התחילה המלחמה בשומן שבה ספירת הקלוריות של אטווטר הייתה, בלי משים, בעלת ברית טבעית. בגלל שספירת קלוריות נתפשה כמדד אובייקטיבי לתכולת האנרגיה במזון, היה זה טבעי והגיוני לחשוב שיש להפחית את הרכיב התזונתי שמכיל את הכמות הגדולה ביותר של קלוריות בכל מאכל- השומן- נהייה מזיק לבריאות.
לפי מדד זה , מאכלים עם מעט קלוריות, אבל עשירים בסוכר ופחמימות, צריכים להיות בריאים יותר.
בשנים 1975-2016, השכיחות של השמנת יתר קיצונית גדלה פי 3 ברחבי העולם.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מתמודדים עם משקל עודף. זה תרם לעלייה מהירה בתחלואה קרדיו-וסקולארית, שנהפכו לסיבת המוות העיקרית בעולם. שיעור החולים בסוכרת סוג 2, שנחשבת קשורה לאורח החיים, הוכפל מאז שנות ה-80.
כדי להילחם במגמה הזו ממשלות בעל העולם הפכו את ספירת הקלוריות למדיניות. ארגון הבריאות העולמי גרס כי "הסיבה היסודית" להשמנת יתר בעולם היא "אי איזון של אנרגיה בין הקלוריות שנצרכות לקלוריות שנשרפות".
3. התהליך של אגירת שומן- "המשקל" שאנשים רבים רוצים לאבד- מושפע מעשרות גורמים מלבד קלוריות.
עיבוד המזון בגופנו מושפע מגנטיקה, מאוכלוסיות החיידקים שחיים במעיים שלנו, מאופן הכנת המזון ומהאופן שבו אנחנו ישנים.
למעשה כל הפחמימות נהפכות לסוכרים, שהם מקור הדלק העיקרי של הגוף, אבל למעשה הגוף יודע לייצר לעצמו את הסוכר ואינו חייב לקבל אותו מהמזון בכמויות עצומות כפי אנחנו מספקים לו.
פחמימות פשוטות נספגות במהירות למחזור הדם ומספקות זריקת אנרגיה מהירה. מכת סוכר פתאומית גורמת לשחרור מהיר של אינסולין, הורמון שנושא את הסוכר מחוץ למחזור הדם ולתוך תאי הגוף.
הבעיות מתעוררות כאשר יש יותר מידי סוכר בדם. הכבד והשרירים יכולים לאחסן חלק מהעודפים, אך את כל השאר, הגוף אוגר כשומנים.
לכן, צריכת כמויות גדולות של סוכר היא הדרך המהירה ביותר לייצר שומן ( ולא שומנים ולא כמות הקלוריות במזון!!!).
ברגע שהאינסולין מסיים את העבודה, רמות הסוכר בדם צונחות, מה שבדרך כלל ישאיר אותנו רעבים, עם חשק לעוד פחמימה/ סוכר ושמנמנים יותר.
4. מספר הקלוריות הרשומות על קופסאות מזון ותפריטים הוא לעיתים תכופות שגוי.
סוזן רוברטס, תזונאית באוניברסיטת טאפאס בבוסטון, מצאה כי בין הערך הקלורי האמיתי של אוכל ארוז בארה"ב, לבין הערך המצויין על האריזה , יש פער של 18% בממוצע.
אז מה עושים???
במקום להתמקד בספירת קלוריות ובאכילת מזון דיאט, לייט, מעובד ומהיר, התמקדו באיכות המזון שלכם. העדיפו ירקות, בשרים, דגים, עופות, חלבון מהצומח, ביצים, גבינות, אגוזים, שקדים, טחינה, אבוקדו, חמאה, שמן קוקוס, פירות ופחות מתוקים, בצקים ופחמימות.
תקשיבו לגוף שלכם ותאכלו כשאתם רעבים ורק אז.
