השבוע הייתה פרשת בראשית ובפרשה זו מסופר על אדם וחוה ועץ הדעת.
(בהשראת שיעור מד"ר יוסף גיל שחר, המרכז לרפואת הרמב"ם)
אדם וחוה חיים בגן עדן והאיסור היחיד שחל עליהם הוא לאכול מפרי עץ הדעת, אך שעה לאחר שזה נאמר להם, הם אוכלים מהעץ ונענשים בצורה קשה ביותר:
עונש הנחש – עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ
עונש חוה – הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ–בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.
עונש אדם – בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ (בראשית ג יט)
חז"ל שאלו מדוע העונש על אכילה מעץ הדעת היה כל כך קשה, היכן המידתיות?
מדוע כעת כל פעולה של האדם תהייה כרוכה במאמצים אדירים, האישה תלד בעצב בנים, הנחש יזחל על גחונו ותמיד תהייה איבה בינו לבני האדם?
והנה ההסבר המעניין:
לאחר שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת, אלוהים שאל את אדם האם הוא אכל מהעץ ואדם האשים את חוה,
כאשר אלוהים שאל את חוה לגבי פרי עץ הדעת, היא האשימה את הנחש.
אף אחד מהם לא לקח אחריות על מעשיו, ולכן אלוהים הענישם בכזו חומרה.
לקיחת אחריות היא משימה חשובה מאד בחיינו.
לדוגמא, קחו זוגיות: קבעתי עם ג'ינג'י שהוא מגיע היום ב- 18:00 כדי שאני אספיק להגיע לחוג שלי.
למעשה הג'ינג'י מגיע ב-19:00…..וכאן יש אופציה לשני תסריטים:
1. התסריט עם ה- HAPPY END: הג'ינג'י מתנצל ולוקח אחריות על כך שלא חישב זמנים כראוי ולא הודיע לי- התוצאה היא שקל לי יותר לסלוח לו.
2. תסריט האיימים: הג'ינג'י מסיר אחריות ואומר לי: "מה את כועסת כל כך, מה כולה קרה?!? איחרתי רק בשעה, הכבישים היו פקוקים, המנהל שלי עיכב אותי" ועוד סיפורים מסיפורים שונים, אך ללא שום לקיחת אחריות!!!
זוגתו מתפוצצת מעצבים, ויכוחים, העלאת חשבונות מימי מלחמת השחרור ו…הג'ינג'י – הלילה ישן בסלון …..
מה המסר החשוב בנוגע לבריאות ואורח חיים:
1.אחד הדברים הכי חשובים בחיים זה לקחת אחריות על כל דבר שאני עושה- על הטוב ועל הרע.
גם בבריאות שלנו, קחו אחריות! הכי קל זה לבוא בגישה של "ד"ר תציל אותי". תן לי איזו תרופה או תכין לי איזו מרקחת צמחים ואני אמשיך בחיי כרגיל.
לא! בואו ניקח אחריות על הבחירות שלנו ועל המציאות שלנו.
במקום להתנהל כקורבן , שהדברים קורים לו, אהייה זה שיוצר את המציאות שלי ופותר את הבעיות: יורד במשקל, מוסיף פעילות גופנית, ישן יותר, משנה סגנון אכילה, הולך ליוגה /מדיטציה כדי להוריד סטרס ועוד….אני אחראי על הריפוי של עצמי.
2. אני בוחרת מהי נקודת המבט שלי על החיים: לא משנה מה הסיטואציה בחיים (קורונה, אבטלה, עבודה חדשה, פרידה, גירושין, לידה), אני יכולה לבחור להסתכל על המציאות במשקפיים ורודים או שחורים.
אפשר להיות בגן עדן ולהתלונן על מה שאין לי, או להיות במציאות קשה ולהודות על מה שיש.
"החיים שלך מתחילים ביום שבו אתה בוחר לקחת עליהם אחריות"
(ד"ר סטיב מרבולי)
