כמה כייף לשבת בסוף היום מול הטלוויזיה, לאכול, לנשנש כשסופסוף יש שקט בבית מכל העולם והילדים 
וברקע יש סדרה נהדרת.
האם זה כייף? בהחלט
האם זה תורם לי לבריאות, לשינה? ממש לא
לכל צורות החיים – כולל אותנו – יש מערכת לשמירה על הזמן. מערכת שמירת הזמן נקראת שעון גוף או שעון ביולוגי.
שעון הגוף נמצא בתקשורת מתמדת עם העולם החיצוני: אור השמש הוא ההודעה המרכזית שנשלחת לגוף שלנו, אולם מזון ופעילות גופנית גם מסייעים לשעון הגוף שלנו לשמור על הזמן. שעון שמתפקד טוב ישמור עלינו בריאים על-ידי ויסות הרבה מתפקודי הגוף.
אורח החיים המודרני שפעמים רבות אינו מתחשב בשמש, עלול לשבש את פעולתו של השעון הביולוגי, בשל הקושי שלו להסתגל ללוח פעילות שנגזר מאילוצים חברתיים או סביבתיים.
במצב זה חלה עלייה משמעותית בסיכון להתרחשותן של תאונות, מחלות גופניות וירידה בפריון העבודה. להפרעות ב'תקתוק' התקין של השעון הביולוגי יש גם השלכות מרחיקות לכת על השמנה, בריאות נפשית, לרבות הגברת הסיכון להיפר-אקטיביות, ירידה בשעות השינה והתנהגות דמוית מאניה.
בדומה לתפקודים פיזיולוגיים אחרים, גם התפקודים האחראים לצריכת אנרגיה, החל מאכילה ברמה ההתנהגותית, וכלה במטבוליזם ברמה התאית, פועלים בתנודות מחזוריות מתוזמנות היטב במהלך היממה.
תזמון זה בא לידי ביטוי בכך שישנם עיתויים מסוימים במהלך היממה בהם אכילה תביא לניצולת יעילה ומירבית של מרכיבי המזון.
באדם הבריא, וללא אילוצים כלשהם, זמני האכילה המועדפים הם הבוקר והצהרים, אז ניצולת האנרגיה אופטימלית.
לעומת זאת, כאשר חל שיבוש כלשהו בתזמון, כך שהאכילה אינה מתרחשת בזמן האופטימלי מבחינת המטבוליזם, אלא נדחקת לשעות הערב והלילה בגלל אילוצים תעסוקתיים, בילויים, אכילה מאוחרת מול הטלוויזיה/ מחשב, הדבר יכול לגרום לפגיעה משמעותית בבריאות.
החידוש הגדול שמוצע על ידי הגישה הכרונוביולוגית בהתייחסות להפרעות אכילה ומטבוליזם הוא בשימת דגש לשאלת התזמון האכילה, לא פחות מאשר לשאלת הרכב המזון.
על פי גישה זו, השאלה "מתי לאכול" חיונית לא פחות מהשאלה "מה לאכול"
מערכות הגוף השונות אינן אמורות לעבוד 24/7 בהילוך גבוה, יש להן את שלב המנוחה ששם יש ניקיון, חידוש, הטמעה ולאפשר לזה לקרות זה חשוב מאד.
בעיקרון כדאי לסיים יום אכילה עד 20:00 ואז לתת למערכת העיכול להיכנס למנוחה.
כאשר איננו עושים זאת :
1. היחלשות מערכת העיכול: מערכת העיכול פועלת שעות נוספות ונחלשת לאורך זמן, דבר שיכול להתבטא בעצירות, גזים, נפיחות.
2. צרבות: ללכת לישון עם בטן מלאה אוכל יגביר סיכון לעליית חומצה מהקיבה לושט, כלומר, צרבות.
תחושה מאד לא נעימה היכולה להיחוות כטעם מר בפה , קוצר נשימה, תחושת חנק, שיעול ועוד.
3. תיאבון מוגבר בבוקר: לא ברור לי למה, אך אנשים שאוכלים מאוחר בערב, קמים רעבים יותר בבוקר.
4. פגיעה בפעילות מערכת החיסון: תאים מסויימים של מערכת החיסון בשם natural killers פעילים יותר בלילה . כאשר אני אוכלת מאוחר בערב, הגוף עסוק בעיכול, ספיגה ופחות מתפנה לפעולות התחזוקה השוטפת של הגוף כמו מערכת החיסון.
5. השמנה: מחקר שבדק את הקשר בין השעון הביולוגי להשמנה מצא כי פגיעה במחזוריות התקינה שיבשה את דפוסי האכילה של עכברים, והם סבלו יותר מהשמנה, סוכר גבוה בדם, כבד שומני ומחלות נוספות שקשורות לחילוף החומרים.
רואים זאת גם בקרב אנשים העובדים במשמרות ופעילים בשעות הלילה.
לסיכום: הקפידו לסיים לאכול עד 20:00 ברוב ימות השבוע, הקפידו על לפחות 6 שעות שינה ותנו לשעון הביולוגי שלכם לעבוד כראוי.
