היא בת 34, כבר שנתיים אנחנו בתהליך משותף.
אישה מבריקה, יפה, נחושה, מחוייבת, העזה ועשתה לא מעט בחייה הצעירים.
הגיעה אליי בעקבות השמנה, שקלה 88 ק"ג, גובה 173 ס"מ.
במשך קרוב לחצי שנה ירדה בקושי 4 ק"ג, צעד קדימה, חצי צעד לאחור…. ולא מרימה ידיים.
ניסינו אכילה קשובה, לארגן את האכילה, להפחית נשנושים וזה בקושי קרה….
היא הייתה שקועה בתהליך משפטי ולא הצליחה להתפנות לתהליך שלה עם עצמה, להיות קשובה לרעב ולשובע, לאהוב את עצמה כדי שזה יקרה וזה ממש לגיטימי ונורמלי.
בסיום המשפט היא ביקשה ממני, "תני לי תפריט, תגידי לי מה לאכול, כמה מנות פחמימה, שומן וכד'".
מי שמכיר אותי יודע שבקשה כזו ממני היא כמו להרים מולי דגל אדום!!!
אני לא מאמינה בתפריטים
לא מאמינה בספירת קלוריות
לא מאמינה בספירת מנות של קבוצות מזון
ובטח לא מאמינה בשקילת אוכל
ולא מאמינה בזה שאני צריכה להכתיב למישהו מה לאכול, מתי וכמה- זה פשוט לא עובד לאורך זמן, הגישה הזו כבר נכשלת במשך כ-40 שנה ורק מייצרת תחושת אשמה וייסורי מצפון בקרב המטופלים, בלי שום הצדקה!!!
מפה לשם, כנגד כל האמונות שלי, החלטתי שאני מקשיבה לה ולבקשה שלה.
הרגשתי שהיא יודעת מה נכון לה בשלב זה והגיע הזמן שלי להתמסר לבקשתה כמו שאני מבקשת שיתמסרו לבקשות ולהמלצות שלי….
מכאן והלאה, היא נצמדה לתוכנית, הייתה מצלמת לי מידי יום באפלקציה מה היא אוכלת והחלה לרדת במשקל 1 ועוד 1 ועוד 1 ועוד…..
היום היא 23 ק"ג פחות, שוקלת 64-65 ק"ג, אוכלת בצורה קשובה, יודעת לווסת כמויות מתוך הרעב והשובע שלה ולא מתוך תפריט, כבר לא נעזרת באוכל בשביל להתנחם ולפתור סערות רגשיות, מאורגנת היטב, ואנחנו בעיקר עובדות על המחשבות שמנהלות אותה.
שלום חנוך כתב: "אדם בתוך עצמו הוא גר…..אדם בתוך עצמו נסגר,
אדם בתוך עצמו הוא גר…….אבל לרוב, אדם גם לעצמו הוא זר"
השבוע כשנפגשנו היא סיפרה לי שתהליך הטיפול וההרזייה הזה, הוא הראשון (מתוך רבים שכבר עשתה), שהיא עשתה למען עצמה, מתוך רצון לדאוג לעצמה, לבריאות, להיפרד מאכילה רגשית.
בעבר היא נכנסה לתהליכי הרזייה כדי לקבל אישור מהחברה ומאחרים לכך שהיא שווה, ראויה…
"הרבה מהעשייה שלי הייתה מונעת מרצון להוכיח ולהראות לאחרים שאני שווה, לקבל אישור על הערך שלי.
בחרתי הרבה בחירות לא מדוייקות כמו עבודה, יעדים שעליי להשיג, בני זוג, פעילות ספורט, הכל כדי להרשים אחרים….. ושום דבר לא ממש החזיק לאורך זמן כי זה לא היה מדוייק עבורי ולא נבע מתוך רצון להיטיב עם עצמי".
אנחנו ממשיכות לעבוד, לחקור ולהיטיב להכיר את האדם שבתוך עצמנו הוא גר, כדי שיהיה לנו פחות זר……ויותר אדם אהוב, אוהב, מוערך, החבר הכי טוב שלי, שיודע לדאוג לי ולעזור לי!
"מה שאחרים חושבים עליך, לא משנה.
מה שאתה חושב על עצמך, משנה הכל""
(סנקה)
