כיצד להתמודד עם סרבנות לירקות ופירות

טיפים להורים להעלאת הגיוון בהדרגה

אם יש תלונה שחוזרת על עצמה במפגש שלי עם הורים, היא: הילד שלי לא מוכן לאכול ירקות, וגם אצלי בבית, אחד הילדים אוהב רק מלפפון ומבין כל הפירות, רק תפוח צהוב, לפעמים אבטיח ומלון.
ילד שמסרב לאכול ירקות ופירות הוא לא תופעה נדירה; הסירוב אופייני גם לילדים קטנים ורזים שממעטים לאכול מכל קבוצות המזון, וגם לילדים בעלי עודף משקל שמעדיפים חטיפים ובצקים.

ילדים וסרבנות לירקות, פירות

מה הסיבות לקושי מול ירקות ופירות?

1. שינויים בחוש הטעם, שגורמים לילדים לא לאהוב מאכלים שבעבר הם נהנו מהם.
2. ניסיון לא מוצלח עם אכילת ירק, שנחרת בזיכרון.
3. עצלנות! אכילת ירק או פרי מחייבת עבודה – חיתוך, קילוף, הכנה. הרבה יותר קל לשלוף מהשקית חטיף מן המוכן.
4. ירקות לא נחשבים למאכל "מגניב", ובטלוויזיה אין הרבה פרסומות שמעודדות את אכילתם וגורמות לילדים לחשוב שאם יאכלו אותם הם ייחשבו למצליחים או למקובלים (כמו פרסומות לשוקו, לקורנפלקס או לחטיפים).
5. חוסר מודעות בבית לאכילת ירקות ופירות בקרב כל בני המשפחה, חוסר הכוונה מצד ההורים.
6. בחלק מהילדים מדובר בביטוי לבעייה בויסות החושי.

כהורים, האחריות שלנו היא לקנות מזונות בריאים, לדאוג לארוחות מסודרות ומזינות ולהוות דוגמא אישית, למשל: לאכול בעצמי ירקות בזמן הארוחות ולא רק לבקש מהילד לעשות זאת.
האחריות של הילדים היא לבחור מה וכמה הם לוקחים ממה שמונח על השולחן.

לפעמים, הנסיונות שלנו לגרום לילדים לאכול ירקות או פירות עלולים להחמיר את המצב, כי צריך לעשות את זה בחוכמה. אז הנה כמה טיפים שכתבה הדיאטנית סמדר בן-נון עם כמה תוספות שלי :

עשה ואל תעשה בדרך להעלאת המגוון והחשיפה לירקות ופירות

לא ללחוץ על הילד – הוא יאכל רק אם ירצה!
• לא להתחנן שיאכל ולא לאיים עליו בעונשים.                                         
• לא לתת לו "פרסים" – ממתקים למשל – על אכילת ירקות.
• לא לשים בתיק האוכל של הילד ירק או פרי בלי להודיע לו.
• לא להשוות בין הילד שלא אוכל לבין אחיו שכן אוכלים.
• לחשוף את הילד לאוכל (קערת פירות בסלון, סלט על שולחן הארוחה) בלי לבקש ממנו לטעום.
• להוות דוגמה אישית לילד – לאכול מולו, אבל בלי לדבר על זה יותר מדי.
• לשתף את הילד בהכנת מאכלים – להכין ביחד סלט, תבשיל ועוד, אבל בלי לחייב אותו לטעום בסוף.
• לשחק ביחד במשחקים שמופיעים בהם ירקות ופירות (תלוי בגיל, כמובן) – , מלך הירקות( קישור למשחק למטה), לוטו, משחק זיכרון, פאזלים מעץ, פלסטלינה; להאכיל בובות; לקרוא ספרים וסיפורים על אוכל. חשוב לשחק בשביל ההנאה – רק כך אולי תתעורר סקרנות ויהיה רצון לאכול.

• אצלי בבית הצלחתי להעלות את גיוון הירקות ע"י הכנת מרק ירקות עשיר, שבסופו אני טוחנת את כל הירקות עד למרקם קרמי
( ולא רואים אותם), ע"י הכנסת ירקות לקציצות בשר, ללביבות ועוד. מדובר בתהליך של ניסוי ותהייה.

 זכרו, גם אם תיישמו את כל הכללים, מדובר בתהליך, ולפעמים תצטרכו לחכות הרבה זמן עד שהילד יביע רצון לאכול ירקות וגם יעשה את זה. אבל אם תצליחו ללמד את הילד שירקות יכולים להיות גם משהו מלהיב או טעים, זה ילווה אותו כל חייו.

  נכון ולא נכון להגיד:

מגישים ירק לשולחן
לא נכון – להגיד "זה מאוד בריא, כדאי לך, זה חשוב לך".
נכון – להגיד "זה מאוד טעים/ בריא לי".

מציעים לילד לאכול והוא מסרב
לא נכון – להגיד "לפחות תטעם".
נכון – בסדר גמור.

הילד הסכים לטעום ולא אהב את מה שאכל
לא נכון – להראות לו שמאוד התאכזבנו מזה.
נכון – לשדר לו שזה בסדר ולא חייבים לאהוב הכל.

מכינים ביחד סלט
לא נכון – לשאול "אם נכין ביחד, אתה תאכל מזה?".
נכון – להגיד "כל הכבוד שהכנת" – וזהו!

מסבירים לילד למה כדאי לאכול ירקות
לא נכון – להגיד "ירקות זה לא משמין".
נכון – לדבר על בריאות, גדילה, חוזק של הגוף.

הילד הסכים לאכול!
לא נכון – להראות לו שזה עושה לנו הרבה נחת.
נכון – להגיד "אני שמח שזה טעים לך, יופי".

סבלנות והתמדה יביאו לכם תוצאות!

 

מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Facebook
Share on email
Email
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on print
Print
Share on telegram
Telegram
כתבות
טיפים
מתכוני בריאות