על רעב פיזי, רעב רגשי- מה שביניהם וההבדל הגדול

איך להיפטר מהצורך בספירת קלוריות ונקודות?

באחד ממפגשי הקבוצות שלי הקראתי קטע נהדר של עדי צין בן-נון מספרה: מעבר לאוכל, סיפורים מחדר הטיפולים, והנה הוא כאן לפניכם:

" כשאני רעבה פיזית, אני יכולה לכות עד שאסיים לחמם את האוכל. אפילו לבשל ארוחה שלמה.

כשאני מרגישה את הרעב האחר, הרעב הרגשי, אני חייבת לאכול באותו הרגע. לא יכולה לחכות אפילו שנייה אחת.
אני אוכלת ואוכלת ולא מרגישה שבעה. כי למעשה מלכתחילה לא הייתי רעבה."

ואז החלו תגובות לעלות:

נ' ,נמצאת בקבוצה כבר כשנתיים וירדה כ-17 ק"ג: "היום אני סבתא אחרת . כאמא, כשהילדים שלי לא היו רוצים לאכול, זה היה מעורר בי אנטגוניזם והייתי מפעילה לחץ על הילדים לאכול.
כיום כסבתא, כשאני קשובה בעצמי לרעב ולשובע שלי והנכדה שלי אומרת לי "די" על האוכל, אני מכבדת את זה. אני לא רוצה להרוס את המנגנון הטבעי שלה"

ר' , נמצאת בקבוצה כבר שנתיים, ירדה 12 ק"ג: "אני גדלתי בתקופת הצנע, היינו חייבים לסיים את האוכל בצלחת. להשאיר אוכל בצלחת היה נגד החוקים. הילדים שלי כבר לא נוהגים ככה"

מ', סדנה ראשונה: "לאמא שלי יש לב רחב, היא מכינה הרבה אוכל מתוך אהבה וזה מלחיץ אותה כשהנכדים לא אוכלים, אני מוצאת את עצמי מרגיעה אותה שזה בסדר שהם לא אוכלים הכל ומבקשת שתפסיק לנסות לעודד אותם לאכול עוד ועוד"

גם אני גדלתי בבית עם אבא שהאמין שמה שיש על הצלחת צריך לסיים.
"תקחי כמה שאת רוצה, אך מה שלקחת, תסיימי, חבל לזרוק"

כולנו נולדים עם מערכת ויסות של רעב ושובע מתפקדת. זהו הרעב והשובע הפיזיולוגיים.

המערכת בנויה מקשרים בין מערכת העיכול, המוח ורקמת השומן, אשר יש ביכולתן לחוש בשינויים במאזן האנרגיה.
כשאר המערכת בשיווי משקל- משקל הגוף יציב.
אך שינויים גנטיים, סביבתיים או אפי גנטיים, כלומר שינויים המשפיעים על התבטאות חלבונים במערכת הזו- יכולים להביא לעלייה במשקל.

למעשה, הגוף מאותת לנו בשפה שלו מתי כדאי להתחיל לאכול ומתי כדאי להפסיק לאכול .
כמו שהוא מאותת לנו להיכנס לעשות פיפי, שקר לי, שאני עייפה ועוד.
רוב  האנשים עם עודף המשקל וההשמנה מאבדים לאורך השנים את ההקשבה לסימנים של הגוף ולרוב מכירים רק את סימני הקיצון שלו: אני מורעבת ואני מפוצצת.

 

מהו רעב רגשי???

למה?
מכל מיני סיבות כמו שסיפרו חברות הקבוצה: חינוך בבית, פחד מרעב, בית של ניצולי שואה, יש ילדים רעבים באפריקה והיום מתוך שפע, שפע של מסעדות, אוכל זמין, אכילה חברתית, אכילה רגשית
ועוד כל מיני סיבות מסיבות שונות שבהן אנחנו אוכלים בלי שום קשר לרעב פיזי.

התוצאה היא אכילה מיותרת ,עלייה במשקל! והתפתחות של רעב רגשי

רעב רגשי הוא כשאני אוכלת בלי להיות רעבה.
 זה כמו שמיכל הדלק של האוטו מכיל מספיק דלק בשביל להמשיך לנסוע אך אני נכנסת לכל תחנת דלק בדרך ומתדלקת, למה? כי אני יכולה, כי טעים לי, כי מגיע לי, כי נפגשתי עם חברות, כי אני עצובה, כי משעמם לי….

הגוף שלנו שפועל בדרך הישרדותית לחלוטין ומעדיף תמיד, תמיד , תמיד לאגור לשעת צרה, לוקח את עודפי האנרגיה שהכנסנו לו ושומר לנו אותם כשומנים….. וכך לאט לאט נוצרת לה העלייה במשקל.

מה אפשר לעשות?
אפשר לשקם את מערכת הויסות של הרעב והשובע, ללמוד מחדש את הסימנים שלה ,להתחיל להתחשב בהם ולאט לאט להפריד חזרה בין הרעב הפיזי לצרכים אחרים שלי, שהמענה עבורם היום הוא אוכל.
כאשר זה קורה, תהליך הירידה במשקל הוא הרבה יותר קל וטבעי ואנחנו לומדים כיצד לווסת כמויות מתוכנו, כך שכשנגיע למשקל הרצוי שלנו, נוכל גם לשמור עליו בלי להיות תלויה בתפריט, ספירת קלוריות, נקודות, כוכבים וכד'….

מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Facebook
Share on email
Email
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on print
Print
Share on telegram
Telegram
כתבות
טיפים
מתכוני בריאות