מהם החיים? גבינות שמנות, שוקולד ואוכל טעים או דיאטה???

האם יש מותר ואסור בתהליך ירידה במשקל?

אתמול בפייסבוק, אחת מחברותיי האהובות כתבה: מחר יום ראשון חוזרים לחסה ולנבטוטים.

נשבעת לכם שראיתי את חיבוקיי הפרידה מהעוגות, הממליגה, הקיגל תפוחי-עץ, החמין ואת המבט הכועס והעויין שהופנה לעבר מגירת הירקות במקרר….

כדיאטנית, אני פוגשת כמה פעמים בשבוע אנשים שרוצים לרדת במשקל, אני פוגשת גם כאלו אחרי ארועי לב, ניתוחי מעקפים, תחילתה של סכרת ועוד.
בסופו של דבר,בשביל להיפטר או לאזן את רוב המצבים הללו, כדאי לרדת במשקל,ירידה שנובעת משינוי בהרגלים ובבחירות שלנו בתזונה.
אין מה לעשות, זאת עובדה ואנשים רבים חוו את הצלחת השיטה על בשרם:" ירדתי 10 ק"ג במשקל ולא הייתה לי יותר סכרת, כולסטרול, לחץ הדם התאזן, כאבי הגב, הברכיים……"

ובכל זאת, ירידה במשקל נתפסת כמסע ייסורים, כניסה לתקופה של איסורים, הגבלות, בבית אנחנו פותחים את מחלקת הסלטים והירקות על כל צורותיהם, ומוציאים צו הרחקה ללחם, עוגות, גבינות שמנות ועוד…

אוכל שמן, המבורגר, לא דיאטה

יאיר לפיד כתב בזמנו עמוד שלם על ירידה במשקל ומסכת הייסורים הכרוכה בכך, ולהלן חלקו הראשון של העמוד שלו:

"התחלתי דיאטה.

למעשה, אין לי שום צורך בדיאטה, שכן אם אני עולה על המשקל ועומד על רגל אחת בעודי תומך את עצמי בקיר ביד הנגדית, אני שוקל בדיוק כמו ביום שהשתחררתי מהצבא.

הסיבה האמיתית שהתחלתי בדיאטה שלי היא בריאותית:

אני סובל לאחרונה מבעיות נשימה (הידועות גם כ"קצרת") המופיעות בכל פעם שאני מנסה לסגור את המכנסיים.

מיד אחרי שאסיים את הדיאטה, אגב, אני עומד לפתוח עסק שירוויח מיליונים. מדובר בחנות מכנסיים שבה על כל המכנסיים, לא חשוב באיזה גודל, מתנוססת התווית "מידה 32".

אני מתנצל על הסטייה מהנושא, אני סובל לאחרונה מבעיות ריכוז.                                                                                               
בזמן שאני כותב את הטור הזה, למשל, אני חושב בעצם על לחמניות. לא משהו מסובך, סתם לחמניה גדולה, עם שומשום מלמעלה, שבתוכה חמאה רכה, פרוסות עבות של גבינת קשקבל ועגבניה חתוכה דק.

אין בעצם שום בעיה עם זה שאני אוכל לחמניה כזו. מיליוני אנשים בעולם אוכלים לחמניות כאלה מדי יום ונשארים רזים כמו שהיו קודם. הם נוהגים להסביר את התופעה לאנשים כמוני בכך ש"הם מוציאים הרבה אנרגיה". מה שאומר שבעיניהם אני לא רק שמן, אלא גם בטלן. לא שאני כועס עליהם, להיפך, אין זו אשמתם שהם נולדו רזים מבחינה גנטית, בדיוק כפי שאין זו אשמתם שהם מטומטמים.

ולמרות זאת, מבחינה מדעית הם צודקים. לאנשים רזים יש מה שקרוי בז'רגון הרפואי "מטבוליזם גבוה". בזמן שהם לועסים הגוף מפריד את האוכל לעמילנים, פחמימות, שומנים, חלבונים וחומצות, והופך אותם בהליך מזורז של חילוף-חומרים לתפריט של מנות אחרונות. לי, לעומתם, יש חילוף-חומרים של כיסא. "היי", מהרהר האוכל לעצמו בעודו חולף בגופי, "הנה המותניים שלו, למה לא נעצור לנוח פה לעשרים-שלושים שנה".

יאיר, יאיר, יאיר, גם חתיך, גם חכם, גם מצחיק וגם יהיה ראש הממשלה עוד כמה שנים – גבר גבר.

ירקות, פירות, תזונה בריאה, שינוי קוגניטיבי-התנהגותי

הגוף שלנו אינו עובד לפי קלוריות, אלא לפי הורמונים

למעשה בירידה במשקל מותר לאכול הכל, השאלה היא כמה והשאלה היא גם מה.
מאד יעזור לכולנו להבין, שאפשר לאכול גם לחמניה וגם אבוקדו וסטייק וגם סלט, אך במידה.
הגוף שלנו אינו סופר קלוריות אך הוא בהחלט מגיב הורמונלית שונה למזונות שונים.
כאשר אנחנו אוכלים הרבה פחמימות וסוכרים (לחם, עוגות, תפוחי אדמה, פתיתים, בצקים וכל דברי המתיקה, קורנפלקסים וכד'), מופרש הורמון בשם אינסולין, אשר תפקידו לאזן סוכר ולהפוך עודפי סוכר למאגרי שומן.

אינסולין אינו מופרש כאשר אוכלים מזונות עתירי שומן, ירקות וחלבונים. 
כלומר, אם נפחית פחמימות וסוכרים מהתזונה , הגוף פחות יאגור שומן,
על כך מסתמכות התזונה הפליאוליטית והקטוגנית. 

קל להגיד וקשה לבצע, גם זה נכון!

עצה קטנה מנסיוני האישי: אכלו את מה שאתם אוהבים, אך קצת פחות מבדרך כלל, ואז תאמרו לעצמכם, ברגע הזה, הקטן,אני  נהנית קצת פחות אך בכל שבוע שיעבור אני ארגיש הרבה יותר טוב, אקבל הרבה מחמאות, אקנה בגדים חדשים, אהייה יותר אנרגטית, אזוז יותר בקלות ועוד ועוד.
בקיצור, הקרבה קטנה בטווח הקצר לטובת רווח ענק ועצום בטווח הארוך!

עצה שנייה: כל שבוע תפרגנו לעצמכם במשהו קטן על ההישג, כי אכן זהו תהליך קשה וחיזוקים חיוביים חשובים לכולנו, בכל גיל.

מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Facebook
Share on email
Email
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on print
Print
Share on telegram
Telegram
כתבות
טיפים
מתכוני בריאות